#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שג.
לאיזה ענין מצטרפים לקל שבהם ומדוע מצטרפים 1) השק והעור
2) תבן
ועצה? "	"1) לענין טומאה. וכתבו התוס' (ד""ה ואמר) דמיירי בין לטומאת מדרס ובין לטומאת מת. לטומאת מדרס
מצטרפים כיון דראויים לחברם וחזו למדרס. לטומאת מת מצטרפים בשלא יחדו למדרס משום דראויים ליטמא מושב. רש""י
פירש אם קיצע וצירפם יחד לטלאי מרדעת החמור כשיעורו לענין מושב טפח. והתוס' (ד""ה הואיל) פירשו דשוו שיעורייהו לענין מושב.<br>2) לענין הוצאת שבת. ומצטרפים
דחזיא לדוגמא. רש""י שפירש שמי שיש לו למכור צורר מכולן ונותן לפני חלונו להראות שיש לו למכור מכולן ונוח לו
שיהיו מחוברים יחד שכיון שמועטים כל אחד הרוח מפזרם. והתוס' פירשו דשוו שיעורן לענין דוגמא כדתנן לדוגמא כל
שהוא."	שבת עו. - עו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שד.
למסקנא מה הדין ומדוע 1) המוציא תבן כמלא פי פרה
לגמל 2) המוציא עצה כמלא פי פרה לפרה? "	"1) לכו""ע חייב, דיש כאן שיעור שראוי לפרה הלכך כשר
להצניע הוא ומצניעים כמותו.<br>2) עצה אינה ראויה לפרה אלא
ע""י הדחק. לר' יוחנן פטור דסובר דאכילה ע""י הדחק לא שמה אכילה ולר""ל חייב דסובר דשמה
אכילה."	שבת עו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שה.
האם מצטרפים ומדוע קמח וסובין 1) לשיעור הוצאה 2) לשיעור חלה?
"	"1) אינם מצטרפים דאין חייבים אלא על הוצאת אוכל חשוב
וסובין אינו חשוב.<br>2) מצטרפים כיון שעני אוכל פתו
בעיסה בלוסה הלכך לחם הארץ קרינן ביה.<br><br>פ ר
ק שמיני - המוציא יין"	שבת עו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שו.
תנן המוציא חלב כדי גמיעה. והא תניא החולב כגרוגרת ואין חילוק
בין מוציא לחולב? "	"כתבו התוס' (ד""ה חלב) דר""י תירץ דסתם חלב לגמיעה דנפיש מגרוגרת והתם
מיירי בחולב לגבינה דאחשובי אחשביה. ומיהו אם כגרוגרת התם מיירי ביבש, שבלח הוא יותר מכדי גמיעה, אפשר לפרש שסתם
חלב הוי לגבינה והא דמחייב הכא בכדי גמיעה היינו במפרש בהדיא לשתיה. וי""מ כשהחלב כבר בעין מתחייב בכדי
גמיעה אבל חולב אינו מתחייב אלא כגרוגרת יבש שהוא יותר מכדי גמיעה בלח דאין אדם טורח לחלוב פחות מגרוגרת,
ור""י דחה דבריהם."	שבת תוס' עו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שז.
הכא משמע שכוס של ברכה טעון מזיגה ואילו בברכות איתא דכוס של
ברכה צריך להיות חי? "	"כתבו התוס' (ד""ה כדי) שרש""י שם פירש דלא שיהא חי כשמברכים עליו אלא
דנותנו חי בכוס שמברכים בו לאפוקי שלא ימזגנו ויתננו בכוס של ברכה. ור""ת מפרש דחי דקאמר היינו מזיג ולא
מזיג ובברכת הארץ מוסיף מים עד שיהא מזוג כראוי. ובני נרבונא מפרשים דחי קאי אכוס שצריך שיהא שלם."	שבת תוס' עו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שט. כמה יין חי צריך לכוס של ברכה? 	"לרבה בר אבוה ורבא רובע
רביעית הלוג כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית הלוג. וכתב רש""י שיש טועים בשמועה זו לומר רובע רביעית הוא רובע
הלוג ויעמוד על רביעית על לוג שהוא רביעית הקב והוכיח רש""י שזו טעות. בדעת אביי כתבו התוס' (ד""ה ועוד) בפירוש ראשון דאביי לא פליג אלא בהא דלא מצריך
רביעית מזוג אבל רובע רביעית יין חי צריך לכוס של ברכה. ובפי' שני כתבו דרב יוסף ואביי סוברים דכוס של ברכה בעי
רביעית יין חי."	שבת עו: - עז. ותוס'		
